את הדברים האלה אני כותבת למען האנשים ובעיקר הנשים שאקרא להם – ההורים שבדרך. התהליך אינו פשוט ומניסיוני גם מאד מבלבל. ולכן הייתי רוצה לתת כאן את כל מה שלמדתי על בשרי בתקווה שמשהו מזה יהיה לעזר ולו רק לאדם אחד בדרך להשגת המטרה הכול כך נכספת הזו.
אני אעשה שימוש בלשון נקבה למרות שאני יודעת שדברי עשויים לעניין גם גברים.
ובכן, ייתכן שאת כבר באמצע התהליך ואחרייך כבר שנים או לפחות חודשים רבים שבהם ניסית בדרכים שונות להגשים את חלום ההורות – בכוונה אינני מציינת דווקא – הריון ולידה – מאחר שחלום זה יכול להתגשם ,כאמור, בדרכים שונות ולאו דווקא בדרך המסורתית. למרות זאת, אני בוחרת לפרט את כל השלבים מן ההתחלה .
שלב ראשון – חשבון נפש
זהו שלב חשוב מאד ,למרות שעשוי להיתפס אצל חלק מהאנשים כמיותר. מתוך מחשבה שמדובר בכניסה לתהליך שאינו פשוט ואפילו תובעני מאד , יש להכין רשימה של כל הסיבות שבגללן חשוב לי להיות הורה. יש להכין רשימה נוספת שתכיל את כל מה שאני מוכנה להקריב בכדי להשיג מטרה זו. את מוכרחה לשאול את עצמך שאלות נוקבות ולענות עליהן במלוא הרצינות והכנות –
א. האם אני רוצה ילד משום שזוהי שאיפתי העמוקה או שמא מתוך שיקולים זרים – כמו – לחץ חברתי , כי מקובל/צריך/מה יגידו וכד' .
ב. האם אני יכולה לדמיין את חיי מאושרים רק אם אהיה אימא או שגם חיים ללא ילד נראים לי מספקים בהחלט.
ג. האם יש לי את הכוחות ו/או התמיכה המתאימה (בן זוג /הורים /חברים קרובים) לעשות הכול בכדי להגשים את חלום ההורות או שאני נכנסת למשהו שגדול בהרבה מכפי כוחותיי ?
מי שתברר עם עצמה את השאלות האלה לפני הכניסה לתהליך , תוכל לחסוך המון כאב לב מבלי להזכיר נזק גופני , זמן ומשאבים כספיים לא מבוטלים.
שלב שני – הערכות ומודעות
לשלב זה את מגיעה לאחר שאת בטוחה שאת רוצה להיות אימא.הורות מבחינתך זה הגשמה של חלום , למרות שאת מודעת בהחלט למחירו של החלום הזה ומוכנה במקרה הצורך לשלם אותו.
בשלב זה רצוי שתשתפי את מקורבייך . לפחות את אלה שתזדקקי לתמיכתם. אם את בוטחת באחד מהממונים עלייך בעבודה – אפשר לשתף גם אותו. אם לא, חכי לזמן מתאים יותר.בדרך כלל התגובות תהינה נלהבות וגם אם לא , אל תתני לזה לרפות את ידייך. שנני לעצמך שזוהי החלטה שלך וזכותך הטבעית והבסיסית להגשים חלום. לאף אחד אין זכות למנוע זאת ממך מכל סיבה שהיא !
בררי מהם אפשרויותייך הכספיות והאם תוכלי לקבל עזרה כספית ממקור כלשהו. גם אם את לא מגדירה את עצמך כמבוססת כלכלית אין זה אומר שזה מה שצריך לעצור בעדך. במקרה זה נסי להצטמצם ככל יכולתך ולאמץ לעצמך אורח חיים צנוע יותר. את תמצאי שימושים טובים לכסף הזה בעתיד.
אמצי לעצמך אורח חיים בריא . אכלי נכון. נסי להימנע לחלוטין מסוכרים (גם סוכר חום) מחלב פרה ומכל מזון תעשייתי ,מהיר ומהונדס. אכלי מזון פשוט עם כמה שפחות מרכיבים מוזרים כמו חומרי טעם וריח וצבעי מאכל. עסקי בפעילות אירובית כעניין שבהרגל - מידי יום צאי להליכה/ ריצה / שחיה.
התחילי לקחת חומצה פולית. אם את סובלת מעודף משקל – זה הזמן לפצוח בדיאטה מאוזנת. מבלי להרעיב את עצמך חלילה.
דאגי להגדיל את הכיסוי של ביטוח הבריאות שלך – אם טרם עשית זאת.
תמצאי שזה יוזיל לך עלויות בהמשך.
מצאי רופא או רופאת נשים שאת סומכת עליה . שימי לב שהוא או היא מומחה בפריון . בקשי ממנה להפנות אותך לכמה שיותר בדיקות – אם חסרים לך ויטמינים או מינראלים , אם יש לך בעיה של קרישת יתר של הדם או כל בעיה בריאותית אחרת שיכולה להקשות עלייך את הכניסה להריון . בקשי לבדוק ,למשל, אם אינך סובלת מחסימה בחצוצרות או מבעיה כלשהי ברחם. בדיקת דם פשוטה תגלה אם יש לך בעיה הורמונאלית כלשהי .
אם אתם זוג , גם בן זוגך יצטרך לבצע בדיקה של איכות הזרע.
הרפואה היום כבר כל כך מתקדמת שניתן לתת מענה להרבה מאד בעיות. לכן, הכי חשוב זה לאבחן אותן מוקדם ככל האפשר.
כדאי גם לבדוק באופן פרטי אם את סובלת מפטריית קנדידה. זו צרה שמפריעה לפריון וניתן בקלות לפתור אותה.
אפשר לבקש גם בדיקות גנטיות אם את רוצה להקיף את הכול.
אם את אדם לחוץ ומתוח וגם אם לא – מאד מומלץ ללמוד יוגה ולתרגל מדיטציה. אני ממליצה מאד גם על טיפולים אלטרנטיביים שעושים לך טוב ועשויה להיות להם השפעה לא מבוטלת על הצלחת התהליך . לדוגמא- עיסוי , רפלקסולוגיה , צמחי מרפא , דיקור ובוודאי יש שיטות נוספות . זה אישי ואת זו שצריכה להחליט מה עושה לך יותר טוב ומה פחות.
את יכולה להיעזר בעובדת סוציאלית מטעם קופת החולים המתמחה במטופלות פריון. אם זה עשוי לעזור לך , היא יכולה להפנות אותך לקבוצת תמיכה של נשים שנמצאות בשלבים שונים של טיפולי פריון.
הנפש יש לה מהלכים רבים בגופנו ומתח נפשי יכול לטרפד את חלומותייך.
והכי חשוב – השתמשי בדמיון שלך בכדי לראות את כל הדברים הטובים שצופן לך העתיד . היי סמוכה ובטוחה שחלומך יתגשם במהרה.
שלב שלישי – טיפולי פריון
טיפולי פריון נחלקים לסוגים שונים לפי מידת האגרסיביות שלהם. לאישה שמתחילה את התהליך בגיל צעיר יחסית מתחילים בשלב ראשון בטיפולים העדינים יחסית ועם הזמן נוקטים במידת הצורך טיפולים אגרסיביים יותר בכדי להשיג תוצאות. באגרסיביות אני מתכוונת לכמות ההורמונים שאת מלעיטה את גופך בכדי להשיג ביוץ. אני מניחה שעבור נשים מבוגרות יותר מתחילים מיד בטיפול האגרסיבי ביותר שהוא – הפריה חוץ גופית (IVF).
בשלב זה, אם את עוברת את התהליך ללא בן זוג , תדרשי להשיג מנת זרע.
את זה ניתן לרכוש בבנק הזרע. יש כמה בתי חולים בארץ שיש בהם בנק זרע.
בית חולים תל השומר, לדוגמא. בבנק הזרע את נפגשת עם רופא ששואל אותך מספר שאלות בכדי להסיק עד כמה את בריאה ומוכנה לקראת התהליך בפרט וההורות בכלל. מדובר בתהליך קצר ופורמאלי שמתקיים בעיקר בכדי לסנן מקרים קיצוניים .
אחר כך, תקבלי רשימה של תורמים שנמצאו בריאים באופן כללי (לא נעשות בהם בדיקות גנטיות מקיפות) ללא פרטים מזהים (שם, גיל וכו') . איכות הזרע שלהם נמצאה כמובן טובה. הפרטים שתקבלי ומתוכם תוכלי לבחור תורם מתאים הם : סוג דם, גובה, צבע עיניים , צבע שיער, מוצא , עיסוק. מרגע שהחלטת את יכולה לרכוש מנה אחת או יותר .
המדיניות היא שכל סוג של טיפול מבוצע שלוש פעמים ואם לא הושג הריון –עוברים לטיפול מהסוג הבא.כל זאת עד שמגיעים להפריה חוץ גופית שאין אגרסיבי ממנו ולכן, ניתן לבצעו יותר משלוש פעמים עד השגת הריון.
הסוג הראשון – טיפול באיקקלומין – כדורים לבליעה שמעודדים ביוץ.
אחרי מספר ימים תדרשי לבצע בדיקות בכדי לראות אם הושג ביוץ . אם כן,עלייך לגשת לרופאת נשים עם מנת הזרע שרכשת בכדי לבצע הזרעה. ההזרעה אינה כואבת ולא דורשת ממך לנוח בבית בימים הבאים. יחד עם זאת, רצוי לא לאמץ את הגוף יותר מידי בימים אלה. אם את עוברת את התהליך עם בן זוגך תוכלי לקיים יחסי מין במקום הזרעה.
אחרי שבועיים תיראי אם הושג הריון. אני מאחלת לך בכל ליבי שכן , אבל יש גם אפשרות שלא. אל תיעצבי ואל תתייאשי בכלל. זה לא אומר שום דבר לגבי הבאות. הסיכוי להשגת הריון אפילו לאישה הפורייה ביותר הוא בערך 1:3.
תרשי לעצמך להיעצב על ניסיון שלא הצליח והמשיכי הלאה מתוך בטחון רב שבסופו של דבר זה יקרה.
טיפול בזריקות הורמונים (GONAL-F) – את הזריקות צריך לקחת מאחות קופת החולים . לא ניתן להשיג אותן בבתי המרקחת. את יכולה להזריק לעצמך ואם את חוששת , את יכולה להגיע לקופת החולים ולבקש מהאחות להזריק לך. במקרה כזה , את לא צריכה להביא עמך את הזריקות. גם כאן , אחרי מספר ימים תדרשי לבצע בדיקת דם לבדיקת ביוץ ובסופו של דבר לגשת לרופאת נשים עם מנת הזרע . בדיוק כמו בטיפול בכדורים.
הפריה חוץ גופית (IVF) – זהו טיפול השונה מהטיפולים הקודמים בכמה בחינות. ראשית , מדובר בטיפול שמבוצע בבית חולים. שנית , הטיפול משלב תהליך המתבצע בהרדמה מלאה . אם בטיפולים קודמים "הפלישה" לגופך הצטמצמה לעירוי הורמונים לזירוז הביוץ והזרעה פשוטה, הרי שבטיפול זה מדובר ב"פלישה" נרחבת יותר. כאן , בנוסף לכמות גדולה יותר של הורמונים שאת נדרשת לקבל בזריקות , את תעברי בסופו של דבר שאיבת ביציות מתוך השחלות שלך. בגלל שהפעולה מכאיבה , יש צורך לבצעה בהרדמה מלאה עם כל הכרוך בפעולה זו. ולבסוף , תהיה התערבות נוספת ואחרונה בעת החזרת העוברים , אם נוצרו כאלה, אל תוך הרחם שלך.
גם כאן את כמובן יכולה להזריק לעצמך את ההורמונים או להגיע לאחות קופת החולים בכדי שתעשה זאת עבורך. אחרי מספר ימים תידרשי להגיע לבית החולים בו מבוצע הטיפול בכדי לבדוק – באמצעות בדיקת דם ואולטרסאונד וגינאלי - האם הושג ביוץ ומה עובי רירית הרחם.
כל התהליך יוסבר לך היטב על ידי האחות במרפאת הפריון בבית החולים ותקבלי קלסר המכיל את כל הפעולות שעלייך לבצע עם תאריכים מדויקים.
מדובר באחיות מאד מקצועיות שעושות זאת מספר רב של פעמים עם נשים רבות. הן בדרך כלל מאד אמפטיות ויעשו הרבה בכדי להקל עלייך את התהליך.
בטיפול מסוג זה , את מלווה ברופא מומחה בפריון הקובע את מהלך הטיפול – כדאי שתבררי ותקבלי המלצה על רופא שנחשב טוב בתחום זה. היפגשי עמו פעם אחת לפחות בכדי להתרשם אם את סומכת עליו ואם יש לך קשר טוב איתו. בעיני זה מאד חשוב. אנחנו בני אדם לא מכונות הדורשות תיקון. מה גם שמדובר בתהליך מאד עדין ולכן , לאמון במקרה זה יש חלק מכריע.
גם אם את מתעקשת על רופאה ולא על רופא ממין זכר עלייך לזכור שמשום מה , מרבית המומחים הגדולים בתחום זה הם דווקא גברים לכן, גם אם לא מצאת אישה שתטפל בך – אל תיפול רוחך זה רק פרט קטן בתמונה הגדולה.
הרופא שבחרת צריך לעבוד בבית החולים שבו בחרת לבצע את הטיפול. אם את מתעקשת לבצע את הטיפול בבית חולים מסוים , בררי אם הרופא שבחרת עובד בבית חולים זה. את יכולה לבחור רופא שילווה אותך באופן פרטי או דרך קופת החולים שלך. רופא פריון מומחה ידוע בתחומו יכול להיות הוצאה נכבדת ומעמסה כבדה מאד על התקציב שלך. לדעתי, אין זה הכרחי. יש מספיק רופאים טובים שעובדים עבור קופות החולים.
בימינו הרבה יותר פשוט וקל לעבור לקופת חולים אחרת.
אחרי שאיבת הביציות שמבוצעת ,כאמור, בהרדמה מלאה , את מועברת לחדר להתאוששות. בתום שעתיים בערך תוכלי לחזור הביתה. אחרי מספר ימים יתקשרו אלייך מבית החולים בכדי להודיע לך אם היו הפריות מהביציות שנשאבו ממך . אם כן, יתואם לך מועד שבו תצטרכי להגיע לבית החולים שוב בכדי להחזיר את העוברים לרחם. בדרך כלל מוחזרים מספר עוברים בכדי להגדיל את הסיכוי להריון. אחרי ההחזרה את נדרשת לשכב זמן מה (שעה עד שעתיים ) בבית החולים ולאחר מכן לחזור הביתה. בימים הבאים את יכולה לחזור לשגרה , אבל רצוי מאד להוריד הילוך ובעיקר להיות רגועה, שאננה ואופטימית.
לאחר כל טיפול הפריה חוץ גופית שנכשל, זכותך וחובתך לשקול מה בדעתך לעשות הלאה– להפסיק את הטיפולים ולנסות ולממש את החלום בדרכים אחרות , להחליף רופא/ בית חולים או להמשיך עם אותו רופא הלאה לטיפול הבא .
בגלל שמדובר בטיפול מאד מאומץ שדורש כוחות וזמן רב , את חייבת לדעת שגם אם בסופו של דבר יושג הריון – עלול להיות לו מחיר כבד.
ראשית , הלעטת הגוף בכל כך הרבה הורמונים לא יכולה להועיל לו בוודאי בטווח הקרוב ואף לא בטווח הרחוק.
שנית, בכל הרדמה את לוקחת סיכון מסוים משום שמדובר בתהליך לא טבעי לגוף.
כמו כן , בכל טיפול את נדרשת להשקעה כספית למרות שרוב ההוצאה משולמת על ידי קופת החולים.
אם את מבצעת את התהליך עם בן זוג – קחי בחשבון את הסיכון שתהליך כזה מהווה לזוגיות שלכם.
אם החלטת מכל מיני סיבות להפסיק את הטיפולים – היי מודעת לנפילת מתח שבדרך כלל מתרחשת במצבים אלה. הטיפולים עם כל הקושי שבהם ,ואולי דווקא בגללו , לא מותירים לך כמעט זמן להרהר ולהיכנס לדיכאון. זה מספק לך תעסוקה מלאה. כאשר את מפסיקה את הטיפולים את חווה תחושה קשה של אובדן שקשה מאד להתמודד איתה. כאן כדאי מאד לעשות הכול בכדי לא ליפול לדיכאון. מצאי לך עיסוקים אחרים גם אם אין לך כוחות , דברי עם חברה קרובה או עם פסיכולוג , עשי ספורט , צאי לטבע , הוציאי אנרגיה ואל תתבוססי במחשבות שליליות.
שלב רביעי – תרומת ביצית
אם את מבוגרת או שיש בעיה באיכות הביציות שלך כדאי שתיגשי מיד לשלב זה. אם כי , את צריכה להבין שכאן מדובר בביציות של אישה אחרת וביולוגית לפחות הילד לא יהיה שלך. אני מאמינה שאת רוב הנשים זה לא עוצר.
טיפול בתרומת ביציות אינו זול והוא מצריך נסיעה לחו"ל לצורך קבלת הביצית והשמתה ברחם שלך לאחר הפרייתה בהפריה חוץ גופית בזרע שתבחרי. יש מספר בתי חולים בארץ שמבצעים זאת וכל אחד עובד עד כמה שידוע לי עם ארץ אחרת במזרח אירופה. גם כאן יש סיכוי שהטיפול ייכשל וההוצאה והנסיעה לחו"ל הייתה לשווא.
שלב חמישי - אימוץ
אפשר להגיע לשלב זה אחרי שכלו כל הקיצין וכל הדרכים האחרות לא הובילו לתוצאה המיוחלת. זה בדרך כלל מה שקורה. לחלופין, אפשר להגיע לשלב זה מייד כשמחליטים שרוצים ילד . ברוב המכריע של המקרים , אנשים שיש להם סיכוי כלשהו להוליד ילדים משלהם ינסו זאת מספר פעמים לפני שיבחרו בדרך של אימוץ. ויש אנשים שיחליטו במודע מסיבות שונות לא להגיע לשלב זה כלל. גם זה מאד לגיטימי.
האימוץ כרוך בקשיים רבים מאד השונים במהותם מהקשיים שבטיפולי פוריות. לכאן צריך להגיע רק אחרי בטחון מלא שאני רוצה מאד ילד משלי גם אם לא יהיה שלי במובן הביולוגי של המילה. שאני מסוגלת לאהוב את הילד הזה ולהעניק לו כל דבר שהייתי מעניקה לילד שבא מתוך גופי . אם יש בך את הביטחון הזה, את צריכה לדעת שיש שתי דרכים לאמץ ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. האחת , היא אימוץ בארץ והשנייה אימוץ בחו"ל.
היתרונות של האימוץ בארץ הם :
- מדובר בתהליך שאינו יקר כמו אימוץ בחו"ל
- התהליך מבוצע בארץ באופן אחראי תוך קבלת הכנה מתאימה ותמיכה שוטפת מעובדות סוציאליות המכירות את התהליך ושכל כוונתן לעשות למען הצלחתו.
החסרונות הם:
- שיש פחות ילדים לאימוץ בארץ ולכן יש העדפה לזוגות ולא לאנשים בודדים.
- גם זוגות צריכים להיות צעירים מספיק בכדי לקבל תינוק.
- זמן ההמתנה ארוך (יכול להיות כמה שנים) .
- אדם בודד יכול מראש לאמץ רק ילד גדול יותר או תינוק עם צרכים מיוחדים.
האימוץ בחו"ל ,לעומת זאת, מאפשר אימוץ של תינוקות בריאים אך כרוך בהוצאה כספית גדולה (כ- 30 אלף דולר אם מכלילים גם את ההוצאות הנלוות הרבות של נסיעה ושהייה בחו"ל , רופא שיבדוק את הילד וכד'). בנוסף , אין כאן כמעט ליווי אחראי כפי שקיים באימוץ בארץ . העמותות המבצעות עבורכם את התהליך מתחזות להיות עמותות אחראיות ללא כוונת רווח כאשר למעשה ברוב המקרים הרווח הוא בעצם כוונתן העיקרית.
בכל מקרה של אימוץ (בארץ או בחו"ל) עלייך להמציא מספר אישורים ולעבור בחינות בכדי להעיד על כשירותך להורות. את צריכה להביא אישור מרופא משפחה שאינך חולה במספר מחלות קשות, להביא אישור ממקום העבודה המעיד שאת עובדת , אישור על מצבך הכספי ועל כך שיש לך מקום מגורים ובנוסף לעבור בחינה פסיכומטרית ובדיקה של עובדת סוציאלית שתגיע לביתך ותבחן את מידת כשירותך להורות. היי מוכנה לכך ודעי שאיש אינו מתכוון להכשיל אותך בדבר. הבחינות הן דרך לגיטימית לבדוק שילדים חסרי ישע לא יגיעו למי שלא מסוגל לטפל בהם (בחוויה כזו הם כבר התנסו בחייהם הקצרים).
אם ,בכל זאת , החלטת לאמץ בחו"ל עלייך לנקוט במספר פעולות בכדי לחסוך ממך עוגמת נפש אפשרית והוצאות מיותרות :
א. למרות שמדובר בהוצאה לא מבוטלת – קחי עורך דין מטעמך המתמחה בדיני חוזים ואם אפשר גם בענייני משפחה , שילווה אותך במעמד חתימת החוזה עם העמותה. זה חיוני ויתברר כצעד חכם בהמשך.
ב. העמותות משתהות לפעמים במציאת ילד. יש לשמור על קשר רציף ולבדוק מידי כשבועיים אם יש חדש ונמצא הילד המתאים.
ג. יש להתעקש לקבל את הילד שרצית – הכוונה , אם רצית בת תינוקת עד גיל שנה – אל תתפשרי על בן בגיל שלוש כמעט. היי תקיפה ועמדי על שלך. במקרה הצורך איימי במעבר לעמותה אחרת. זו זכותך המלאה.
ד. כאשר נמצא הילד המתאים עבורך התעקשי לקבל עליו כמה שיותר פרטים – צילום וידאו , נתונים רפואיים , מי האימא וכד'. אם יש צורך -ערבי את עורך הדין שלך.
ה. למרות קבלת הפרטים הרפואיים- כדאי לשלוח רופא מהארץ מטעמך שיבדוק את הילד . אל תהססי להציק לו כמה שיותר לפני שהוא נוסע בכדי לוודא שכל מה שחשוב מבחינתך ייבדק.
ו. עם הגיעך לארץ שבה נמצא הילד – תני לעצמך את כל ההזדמנויות כדי לבחון את הילד בעצמך ולהחליט אם זה באמת הילד שמתאים לך. עשי זאת לפני הליך משפטי שיכריז עלייך כאפוטרופוס של הילד. גם אם זה אומר שתצטרכי להתעכב יותר בארץ שהשהות בה קשה ממילא. תזכרי שכל מה שתחליטי זה בסדר גמור ואל תרגישי רע . מדובר בהחלטה הרת גורל עבורך ולאיש אין זכות לכפות עלייך לעשות משהו שלא מתאים לך !
ז. אם אין לך בן זוג , השתדלי לא להגיע לבד לאותה ארץ . קחי מישהו שאת אוהבת וסומכת על שיקול דעתו.
ח. כדאי לצלם את הילד בוידיאו כמה שיותר. זה עשוי לעזור בהמשך.
ט. אל תקבלי הסברים מאולצים מהעמותה למה עלייך לקחת עמך מטבע זר בכדי לשלם לגורמים בחו"ל . שלמי רק מה שאת חייבת לשלם לעמותה לפני צאתך מהארץ ותדאגי ששאר הכסף יישאר בפיקדון של העמותה וישולם רק במקרה שחזרת לארץ עם הילד והכול בסדר.
י. עם קבלת ההחלטה לאמץ דאגי ליצור קשר עם אנשים אחרים שעשו זאת בעבר בכדי לקבל תמיכה נפשית ועצות מעשיות. זה אף פעם לא מזיק. בעוד שהאימוץ בארץ משלב השתתפות בקבוצות תמיכה והכנה מסודרת של הורים שמתכוונים לאמץ , העמותות שעוסקות באימוץ בחו"ל לא טורחות לעשות זאת. יש מספיק פורומים באינטרנט של אנשים שאימצו בחו"ל שמתוכם ניתן למצוא אנשים שתוכלו ליצור עמם קשר. הם ישמחו לעשות זאת.
לבסוף , כפי שכתבתי כבר קודם , עד כמה שזה נשמע קלישאה – אל תאבדי לשנייה אחת את התקווה למרות שזה עלול לקרות יותר מפעם אחת בדרך הקשה הזו.
השתמשי תדיר בדמיון שלך ככלי רב עוצמה בכדי ליצור את המציאות שרצית והיא כבר תיווצר מאיליה.
היי אימא במחשבה והזאטוט המתוק ימצא את דרכו אלייך.
באהבה ובאיחולי הצלחה מכל הלב !!
